או שלא

בכפר מרוחק בהרי ההימליה היתה תכונה והתרחשות גדולה
המתבודד ממעלה ההר מתעתד לרדת ולחלק עם המעוניינים
את פירות חקירתו רבת השנים.
מהי מהות החיים. עיקר העיקרים.
התכנסו ובאו כולם במקום המיועד וחיכו מרוגשים.
החכם, ללא גינונים מיותרים ובלי הסברים אמר:
תפוזים
עוד לפני שהנהמה הכבושה, בקהל המאוכזבים, נהפכה לשאגה
הוא הוסיף ואמר:
או שלא.

תנוחה – מבנה

המבנים חד פעמיים אישיים
ביטוי של הרגע

תחושות, הבנות, שאלות
איפה לחזק והיכן להרפות

הגוף והתודעה בתנועת הנשימה
בונים מבנה להווה

מבנה מחזיק את עצמו בזרימה פנימית
מאוזנת
עוצרים בהם את הזמן
מגלים אוצרות מפנימים מסרים

סליחה

על העמדות הפנים
על החולשה והקטנות
מילה שלא במקומה
רצון שלא הושלם
על ראיה חלקית
אוזניים ערלות
על האחיזה
על הגסות והעיוורון
על הנפרדות האלימה
סגירות הלב
גסות המחשבה
על כל הסבל המיותר
על רגעים מבוזבזים
על זה שלא הלכנו עד הסוף
על היהירות
על חוסר בינה

מבקשת סליחה

טבילה במים זכים

סליחה על האי-דיוקים. על הביקורת.
על הכעסים והחולשות . על הזיופים והפחדים
על הגסות
סליחה.סליחה.סליחה
אט אט הם משחררים אותי ואני משחררת אותם
סליחה, סליחה
מרגישה אותי מתרככת. מתרחבת
נעשה בי מקום לנשימה. מרחב הדהוד לפעימה
סליחה
כמה קשה לנו לפעמים
סליחה
למעשה זו כזו הקלה

בין מה שאני מבינה ואיך שאני פועלת
בין מה שאני מרגישה ומה שאני אומרת
בין מה שאני אומרת לבין מה שאני חושבת
יש מקום לסליחה

סליחה מעלה את התדר

תודה

תודה על מה שיש.
מסתכלת על היש ולא על החסר
לקבל את הדברים כמו שהם.
לזכור
שיש משהו גדול ממני
שאיני יודעת איך לקרוא לו.
משהו גדול ממני
שמקיים ומארגן את הדברים
כמו שהם. בקצב שלהם
נשימה, צמיחה, פריחה, קמילה.
לא יודעת במילים,
כשאני עוצרת, אני מרגישה
כשאני מרגישה אני אוהבת.
וכשאני אוהבת
אני מרגישה משהו גדול ממני
שמרשה לי להרפות.
נשימה באה והולכת, הלב מתכווץ ומתרחב.
השמש באה והולכת, העולם מסתובב
למעלה ולמטה
האמת אינה נשענת על דעה אישית.

תודה על היש