דוגמא

בכביש מרוחק ממקום ישוב, אחד נוסע
הכביש פתוח ורייק בשעות אחר הצהריים. פנצ'ר בגלגל
מגלה שהוא נטול ג'ק.
אין מכונית על הכביש. שומם
השמש שוקעת וחשכה מתחילה לצבוע את התמונה.
במרחק הוא רואה אור ואחר זמן הוא משתכנע שזה בית.
שמזלו שפר.. ובשמחת מוצא מוצא,
הולך אליו לבקש ג'ק

עוד הוא מתקדם, הוא מדמיין שמבקשים ממנו 100 שח
למה לשלם לו? על מה?
מה אי אפשר לעזור לבן אדם שנתקע?
אדם בצרה, לא מושיטים לו יד?
אני הייתי עוזר לו, הייתי מסיע אותו חזרה
עוזר לו להחליף גלגל.

בכלל למה מאה? מה חמישים לא מספיק?
מאיפה הוא מוציא את הסכום הזה?
מה הוא חושב שאני מליונר?
הוא לא מבין שנתקעתי בדרך מכאן לשם
שיש לי עניינים ומחכים לי ..

טוב. אין. נתקעתי אכלתי אותה! ואיזה אנשים..
לא בני אדם ממש..
אני מוכן לתת לחמדן הזה עשרים שח. לא שקל יותר.
גם זה לא מגיע לו.
תראה איזה חרא זה, מתעקש.. מתמקח..
ועוד מוציא אותי קמצן?!

לא מספיק, לא הציע לי קפה או כוס מיים?
ככה התייבשתי שעות על הכביש המחורבן הזה .
כביש מת. אף נפש חיה. אף מכונית. שעות.
עוד אחר כך הלכתי כמה קילומטרים,
איזה סוג בן אדם בוחר לו לגור בשממה כזו
בוודאי מיזנטרופ, שונא אדם.
לא מציע לי טרמפ. רק כסף רואה בעיניים
בצע כסף בשממה. ועוד מתמקח.. מנוול.
אין. אני לא נותן יותר מעשרה שח
מה לא מספיק לו? על מה? למה? מה הוא עשה?
מה כבר ביקשתי?

כשהוא מגיע אל הבית הוא דופק על הדלת
וכשהיא נפתחת, הוא צועק
קח את הג'ק שלך ודחוף אותו .. קמצן אתה בעצמך.

את התודעה יש לאמן. את ההקשבה יש לפתח.
את הכוחות לרסן ולכוון.

מסע במדבר


נסענו למדבר, יצאנו למסע פנימי
כל אחת לעצמה.
מתחיל בניתוק מהשיגרה והמשפחה
הורדנו את הקצב, מיתנו גירויים
המדבר מרחב צחיח מלא עוצמה מאופקת
רקע מושלם למטרה.
השמיים היו פקוחים פרושים מעל
אין ספור כוכבים
לילות נעימים.
בימים החום ניסה לחדור אלינו דרך הנקבוביות
והזבובים העמידו אותנו בניסיון.

התחלנו לשחרר את הבחוץ מבפנים
לעשות מקום לרגע
לראות מה יעלה בו, במה ניפגש.

בשתיקה
הנוף המדברי מחלחל פנימה, צובע בגוונים בהירים
החלל הפנימי מתרווח והרעש באוזניים שוכח
יותר ויותר היינו.

עם ההתרוקנות הפנימית הרגע מתמלא
מתעגלות פינות וקצוות. צריך הרבה פחות
בעצם כמעט כלום
הסתפקות והצטמצמות מרחיבות בפנים.

נוכחות
שתיקה במדבר
התנועות זורמות לאט יותר
המלבושים יורדים והמסכות מתקלפות
במרחב שקט ותומך מתערטלות הפנים.
תוכן מקבל ופושט צורה

יופי ועוצמה
התבטאו בפשטות מחמיאה
על רקע המדבר

בעניין גדרות

לאורך הגבול הדרומי מערבי של המדינה
נמתחת גדר
כמו חבטה בבטן הרכה של הנוף
קרע אלים באמצע המדבר
צלקת

גדר קורעת את המדבר
מראה נוקב בלב

או שלא

בכפר מרוחק בהרי ההימליה היתה תכונה והתרחשות גדולה
המתבודד ממעלה ההר מתעתד לרדת ולחלק עם המעוניינים
את פירות חקירתו רבת השנים.
מהי מהות החיים. עיקר העיקרים.
התכנסו ובאו כולם במקום המיועד וחיכו מרוגשים.
החכם, ללא גינונים מיותרים ובלי הסברים אמר:
תפוזים
עוד לפני שהנהמה הכבושה, בקהל המאוכזבים, נהפכה לשאגה
הוא הוסיף ואמר:
או שלא.

תנוחה – מבנה

המבנים חד פעמיים אישיים
ביטוי של הרגע

תחושות, הבנות, שאלות
איפה לחזק והיכן להרפות

הגוף והתודעה בתנועת הנשימה
בונים מבנה להווה

מבנה מחזיק את עצמו בזרימה פנימית
מאוזנת
עוצרים בהם את הזמן
מגלים אוצרות מפנימים מסרים

סליחה

על העמדות הפנים
על החולשה והקטנות
מילה שלא במקומה
רצון שלא הושלם
על ראיה חלקית
אוזניים ערלות
על האחיזה
על הגסות והעיוורון
על הנפרדות האלימה
סגירות הלב
גסות המחשבה
על כל הסבל המיותר
על רגעים מבוזבזים
על זה שלא הלכנו עד הסוף
על היהירות
על חוסר בינה

מבקשת סליחה

טבילה במים זכים

סליחה על האי-דיוקים. על הביקורת.
על הכעסים והחולשות . על הזיופים והפחדים
על הגסות
סליחה.סליחה.סליחה
אט אט הם משחררים אותי ואני משחררת אותם
סליחה, סליחה
מרגישה אותי מתרככת. מתרחבת
נעשה בי מקום לנשימה. מרחב הדהוד לפעימה
סליחה
כמה קשה לנו לפעמים
סליחה
למעשה זו כזו הקלה

בין מה שאני מבינה ואיך שאני פועלת
בין מה שאני מרגישה ומה שאני אומרת
בין מה שאני אומרת לבין מה שאני חושבת
יש מקום לסליחה

סליחה מעלה את התדר