על תהליך שהוא בית, אוכל וכוונה

שקט ונעים כאן בכפר באופן יוצא דופן. בעניין צלילי הרקע רציתי לדייק, ציפורים מלוות את היום, צרצרים את הלילה, הצפרדעים שותקים או שותקות?! בכל מקרה אשמח אם יעזבו לי את המקלחת, המונסון נגמר מזמן.
מייק אנגלי בן שבעים מומחה לשיאצו מעביר מחצית מהשנה בהודו כמעט ארבעים שנה, קיבל כבר שני שיעורי יוגה לחיזוק שרירים ופתיחת מפרקים והשכנים, זוג ספרדי מקסים, ביקשו שיעור וקיבלו, אני נעשת חמדנית לזמן. החופשה קצרה ויש הרבה חלקים וכולם צריכים להספיק לנוח ולהניח. לא סתם סובבו אותם במדבר ארבעים שנה, העניין היה לנקות את התודעה מעבדות לסבל, לפני שנכנסים לארץ המובטחת..
טיילתי ארוכות בעולם בצעירותי לפני שהתכנסתי, היתי בהרבה מקומות על הכדור לפני שהתמסרתי לחקר עולמות פנימיים. בכל מקום הרגשתי בבית, אף פעם לא רציתי לחיות בארץ אחרת, לא בטוחה שאני יכולה. הערב הבית ריק אין איש מלבדי ואני מודדת אותו כשלי הוא באמת מאוד מתאים לי והכפר כאן מהמם ועדיין אני שייכת לבית הכי שלי בעולם ולחיים שלי שם. הבית הפך להיות חלק ממני. אוהבת את מה שאני עושה, את מי שבא, מאמינה בצורך במה שאני מציעה. אוהבת לפגוש אנשים בכל הצבעים אבל אין בזה סיפוק כמו העומק והמשמעות שמגיעים עם אנשים שהולכים בהתמדה והתמסרות לדרך.
רוצה לבוא לכאן שנה הבאה עם קבוצה לשבוע תרגול. זאת חוויה שנשארת לתמיד. המקום כאן עושה לי חשק.
עוד לא מחצית הזמן וכבר ברור שלא אעלה במשקל ואולי ההפך אמאלה. כמה שהאוכל טעים כאן, אני מלאה מכלום. אולי לא יפה יותר אבל בוודאות חוזרת יותר אהיבה. לאט לאט משילה את הקוצים וקליפות המיותרות. פחות ופחות מחשבות חושבות אותי, לא מלאה במה שאחרים אומרים או לא אומרים, מגיבים או מתעלמים, עושים או מסתירים. לא מלאה במה שקרה או לא קרה. הראש שקט, הלב פועם, הביטחון והאמון באנרגיה זורמת. שום דבר לא חודרני או מטריד או מאיים. החיים מתמלאים בעצמם. באהבה.
אנשים כותבים לי שהמילים שלי מעוררות מביכות מרוממות מעציבות משמחות מעצבנות וסליחה שלא הספקתי עדיין אבל בשבילי חלק משמעותי מחופשה הוא לא להגיב.
אוהבת לגעת. נעים לעורר ולרומם יותר מלהביך או להכעיס, לא תמיד אפשר לבחור ולהעדיף. בכל אופן הנגיעה בעמוקים חשובה לי ומה שהם מכילים זה מה שיש. טוב לנער אותם כי באמת יש משקעים מיותרים בתחתית ועל הדפנות נדבקות השאריות והצנרת נסתמת. ריטריט זה כמו צינתור בעצם, אני מחייכת. שקט מביא הבנה ושמחה בעומקים מתחת למילים ולצורות.
לא מפחדת מקשיים וכאבים הם חולפים הרבה יותר מהר מהמחשבות עליהם. מעדיפה לבחון אותם, לדבר עליהם ואליהם, להבין מה הטוב שהם מביאים לי, עם הכאב יש רק שתי אפשרויות להתכווץ או לצמוח ולהתרחב. אנחנו שדה של התנהגות. קחו לדוגמא מוסיקה. שלמות היא חוויה פנימית שסיימה לריב ולהתווכח עם עצמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.