עורו אחים


מאחורינו דרך מדהימה של חיכוכים ומכשלות
שהצמיחו את הזרע והתיכו את הפוטנציאל לכוח
במציאות. יש בו אי-תלות מסויימת מול השפעות
חיצוניות והן לא פשוטות, כאן כל הזמן מחוייבת
התעמתות תמידית לשמור על רוחב ליבו
של המבט הלא-אישי.

לכאבים האישיים נותנים מקום ואפשרות להתבטא
חופשי, כמה זמן שצריך עד שהם מוכנים ומסכימים
לעזוב. לבטא אותם באופן מלא, להגיד כדי למחוק
אותם לגמרי ולתמיד. זה לא בלתי אפשרי.

פעם הסודות, איך הגלגלים שלנו פועלים
היו מוצפנים. רק יודעי חן היו רשאים להציץ
בנסתר. היום כולם יודעים הכל ואין בזה חן.
ידע סחיר בניסוח נוצץ לא מצליח להעיר
את הלב, רק העמיק את החלוקות והנפרדות,
את השיפוט וההתנגדות.

קילו זהב מחולק לשלושה ש יכולים לעשות איתו
משהו חיובי לעולם כולו. או הקילו מחולק למליארד,
לא יועיל בכלום רק יעורר מלחמות, אז ככה בערך
ועכשיו רמת האלימות בדם של החברה, אין ברירה
אלא לרווח ולעזוב את המילים, להיפתח מההזדהות
עם הסבל אל החוויה והרגש שמתחת לקודים המנומסים,
להתרחב ולעלות מימד ללא-אישי.

הפגיעות. הכאבים. הבעיות. הפחדים. הצרות.
של כולנו כאן על פני הכדור הכחול, ולכל אחד יש
את הצורות והשמות הפרטיים לדברים. ואין מה
להסתיר, לא צריך להתבייש, אפשר להפסיק לשפוט
ולבקר ולהעיז להיות רגישים וקשובים לעצמנו
ולאחרים. אני רק אומרת את דעתי. זאת זכות
וחובה בסיסית לקיום שלם. לחופש. של כל אחת
ואחד מאיתנו. היום זה פשוט נראה לי עצוב
שאנשים סגורים עם הבעיות והכאבים בפנים
מפחדים ומחמיצים את עצמם, ממררים ומכווצים
לאחרים, את תנועת החיים.
היום אני כבר יודעת שזה לא אישי נפרד,
אלה הכאבים של העולם, של החברה שלנו,
אנחנו חשופים לפגיעה בטבע, בחיות, ביחסים,
אלימות במעשה, דיבור ומחשבה. בשפה מאשימה,
מנציחה טראומות וטרגדיות. דנה ושופטת,
אדישים נוכח כאב של מישהו אחר. דחייה
והתעלמות ממצוקה, שלנו או של הזולת,
פוגעת בחיים, קושי וכאב של הקיום כולאים בגוף
מבט שבור. שפה ישנה של תודעה נפרדת ומפוחדת,
מפרקת את העולם לחלקים מבוצרים, מסתירה,
לא מדברת על מה שהיא באמת מרגישה וצריכה.
מרעיבה את היחסים.

חמלה היא מצב טבעי של קיום רגיש.

ההתנגדויות מתחילות להתמוסס כשמתחברים
ליקום ולתנועת ההתרחבות שלו, כשהמרכזים
שלנו נפתחים הם מהדהדים ומקרינים כוחות
אדירים של חיים. פתיחה ושחרור אשליית הנפרדות
מאפשרת את זרימת אנרגית החיים בכל המישורים,
הקשבה מדביקה ומחברת בין החלקים הנפרדים.
זה נס לשנות את התפיסה, להרחיב את המבט,
לפתוח ולשתף. נס אבל לא בלתי אפשרי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.