בין לבין


המופלא כאן. רק לראות אותו, מודה
לקח לי זמן להיזכר שלאהבה יש כתובת
פרטית. גז ניו יורקי מלטף את המרפסת,
ערב סתיו, ימים של סוף והתחלה. מרחקים
חורצים גוף ונפש בתנועה בלתי נלאת.
שדות זכרון מכורים לאימה. לב אחד רעב
הרגשתי בירכתיים. כמה עברתי בחיים האלה
אני חושבת לעצמי עד שתגיע. חיים ועוד חיים,
נשגבים ותהומות. אושר גדול ממני ידעתי.
אני יכולה לדבר עליו בבהירות. גם יודעת שהוא
מגיע לסופו של גוף. היתי לבד, נעצתי שורשים
בשמיים. החיים קורים, רציתי לחלום לא לבכות
ואז אתה. נצמדנו נפש בנפש. באת בדיוק בזמן
ביחד עכשיו נציל את האדמה. ציוץ ציפור בחצר
העיר אותי. הלוואי שתבוא. כשאתה כאן בחיי
כל הרקע דוהה. העולם אחוז בשמיים.
להוריד עליונים למטה בלי שיישברו
זה לא דבר פשוט. אנחנו מתפוגגים. חלומות
הולכים לאיבוד. מציאויות נשברות. מתחלפות.
הריצפה היתה רחוקה. מתגעגעת איתך למשהו
שאני לא מכירה. מנסה לחשוב שאני יכולה.
ככל שהתקרבתי לאחרים הבנתי שאין בכוחי
לשנות דבר. יש מצב שנשאר תלושים באוויר
מתנפנפים ברוח כמו דגלים של משהו אחר.
רוצה להתייפות למענך אמרה השמש
לירח והשמיים הסמיקו בוורודים וכתומים.
בוא. נדרוך על האמת ביחד. נצחיק את השמיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.